וולודרסקי נ' מנורה מבטחים חברה לביטוח בע"מ ואח'

החלטה

בפני בקשת התובע להתיר לו לתקן, בשנית, את כתב תביעתו וזאת על מנת להוסיף לתביעה סעד המחייב את הנתבעת 1 לשלם לו את מרכיב החסכון הכלול בפוליסה שהוצאה לו על ידי נתבעת זו, זאת בצירוף ריבית מיוחדת כקבוע בסעיף 28א' לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א-1981 (להלן: "החוק").

הבקשה הוגשה על רקע מגעים המתקיימים בין התובע לבין הנתבעת 1 וב"כ מזה תקופה לא קצרה, ואשר למרות עמדה עקרונית של נכונות הנתבעת 1 לפדות לתובע את מרכיב החסכון הכלול בפוליסה, הדבר לא קרה עד עתה, כאשר כל אחד מהצדדים תולה את האשם בכך בצד האחר.

הנתבעת מתנגדת לתיקון התביעה כאשר הטעם הראשון שהעלתה בתגובתה (מעבר לטענה כי הבקשה אינה נתמכת בתצהיר) הינה כי על אף שנשלחו לתובע הטפסים המתאימים, זה מכבר, אלו לא הוחזרו לנתבעת כשהם חתומים ואליהם מצורפים המסמכים הנדרשים לצורך ביצוע הפדיון. אציין כי לתגובת הנתבעת לא צורף כל מסמך המעיד על כך שהמסמכים אכן נשלחו לב"כ התובע כנטען בתצהיר התומך בתגובה.

בתשובה לאמור בתגובת הנתבעת ציין ב"כ התובע כי הטפסים שנטען כי נשלחו למשרדו לא התקבלו, וממילא לא יכולים היו להיות מוחזרים לנתבעת. לאור מחלוקת זו, שנדמה כי אין מקום לנהל הליך בגינה, הוריתי לצדדים לפעול להשלמת העברת הטפסים הנדרשים ופדיון רכיב החסכון בפוליסה תוך הקצבת מועדים לעשות כן.

חרף זאת, הודיע התובע בהודעה מיום 8.5.12, כי טרם הוסדר הענין וכי הוא עומד על פסיקת ריבית מיוחדת כקבוע בסעיף 28א' לחוק לאור התנהלות הנתבעת.

בנתיים, הגישה הנתבעת השלמה לתגובתה ובה טענה כי מאחר וכספי רכיב החסכון הינם בגדר "קופת גמל" שהתובע חבר בה, הסמכות העניינית לדון בענין אותו מבקש התובע להוסיף לתביעתו, נתונה באופן ייחודי לבית הדין לעבודה.

על כך השיב התובע כי מעבר לכך שמדובר בטענה חדשה שלא הועלתה בתגובה, הרי שהיא עומדת בניגוד לעמדת הנתבעת כפי שהובעה במכתב ב"כ הנתבעת מיום 17.10.10, לפיה רכיב החסכון הינו חלק מהפוליסה, שהינה פוליסה לביטוח חיים, ואינה בגדר "קופת גמל".

אודה כי טענת הנתבעת בשאלת הסמכות העניינית הציבה בפני קושי מסויים, שכן באם הענין אינו בסמכות בית משפט זה, מה יועיל תיקון כתב התביעה כמבוקש?

אולם לאחר עיון בתגובת הנתבעת והפסיקה אליה הפנתה (דב"ע נו/6-10 איילון חברה לביטוח נ' אנוך, פד"ע לב 629 (1997)) אשר לא מצאתי בה כל עיגון לטענת הנתבעת כי רכיב החסכון בפוליסה הינו בגדר "קופת גמל", אני סבורה כי דין טענתה להידחות, ואומר אף בזהירות שמדובר בטענה שהועלתה בחוסר תום לב. עיון בפוליסה מעלה כי מדובר בפוליסה אישית שהתובע ערך ואין כל ראיה לכך שמדובר בפוליסה שנערכה על ידי מעביד לטובת התובע והיא אינה מוגדרת כפוליסת "ביטוח מנהלים", זאת להבדיל מהמקרה שנדון בדב"ע נו/6-10 הנ"ל. הנתבעת לא הצביעה בתגובתה על כל מקור ממנו ניתן להסיק כי רכיב החסכון בכל פוליסת ביטוח חיים הינה בגדר "קופת גמל", ואין המדובר בענין שהוא "מן המפורסמות".

מעבר לכך אציין כי טענות התובע ביחס לפדיון רכיב החסכון, משאין מחלוקת שהוא זכאי לו, נוגעים להתנהלות הנתבעת ביחס לבקשתו במסגרת טיפולה בפוליסה, ואינני סבורה כי זה מסוג הענינים שהמחוקק ביקש לייחד לדיון בפני בית הדין לעבודה כערכאה המתמקצעת בהתדינות הנוגעת לפדיון זכויות סוציאליות.

משכך, אני נעתרת לבקשה לתיקון כתב התביעה בהתאם למבוקש. הוצאות הבקשה בסך 2,500 ₪ ייפסקו בהתאם לתוצאות ההליך בהקשר לסעד שלצורך הוספתו התבקש התיקון.

התובע יגיש כתב תביעה מתוקן (ביחס לעילה כנגד נתבעת 1 בלבד) עד ליום 15.9.12.

התיק יעלה לעיוני לאחר הגשת כתב ההגנה המתוקן, ולכל המאוחר ביום 1.12.12, לצורך מתן הוראות בדבר הגשת תצהירי עדות ראשית.

ניתנה היום, כ"ז תמוז תשע"ב, 17 יולי 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: